"אני עייפה. אבל איכשהו... ממשיכה." מרכז סקרל לא מוגדר – ואיך מזהים שזה פשוט לא הקצב שלך
"אני עייפה. אבל איכשהו... ממשיכה.
מרכז סקרל לא מוגדר – ואיך מזהים שזה פשוט לא הקצב שלך
יש כאלה שקמים בבוקר וישר מתניעים.
רץ להם בראש “מה צריך להספיק היום”,
והגוף כאילו מתעורר עם מנוע קטן בפנים.
אבל לא כולנו כאלה.
ויש גם כאלה – כמוך אולי? –
שמרגישים שאין להם מנוע קבוע,
שיש ימים של כוח וימים של חידלון,
שכשהסביבה רצה – הם מרגישים שהגוף פשוט לא עומד בזה.
פגשתי את נטע, פרוג'קטורית, עם סקרל לא מוגדר.
“אני סוחבת כל היום. ואני רק מחכה לרגע שאכנס למיטה לישון.”
נשמעת מוכר?
אז מה זה בכלל סקרל לא מוגדר?
במפת העיצוב האנושי – מרכז הסקרל הוא מרכז האנרגיה שמהווה את המנוע החזק ביותר עבור עשייה שמביאה בסופו של דבר לסיפוק..
זה המקום שמניע, שמגיב, שמייצר כוח חיים ועשייה.
אבל אם הוא לא מוגדר אצלך –
את לא מייצרת אנרגיה כזו בעצמך.
את קולטת אותה מאחרים. מגבירה. סופגת.
ולפעמים מתרגלת לאנרגיה שהיא בכלל לא שלך, או לוקחת על עצמך התחייבויות מבלי שיש לך גיבוי אנרגטי רק כי באותו רגע כן הרגשת מוארת בעשייה כי בדיוק עמדת ליד מישהו עם סקרל מוגדר ומואר (כלומר כזה שאוהב את מה שהוא עושה ומחובר לעשייה שלו).
ואז קורה משהו עדין – אבל עמוק:
את שוכחת איך זה מרגיש להיות בלי עומס.
מרוב רצון להספיק, להוכיח, "להיות כמו כולם" –
את נכנסת לסחרור שלא נגמר.
ורק הגוף מזכיר, לאט לאט, דרך עייפות, דרך תחושת "שקט שלא מגיע"...
אבל כשאת מזהה שזה פשוט לא הקצב שלך – הכל משתנה.
נטע למדה להבדיל:
“האם זה הכוח שלי – או שאני פשוט סופגת את האנרגיה של מישהו אחר?”
היא התחילה לנוח לפני שהיא קורסת.
התחילה לשים לב – מתי מגיע לה להפסיק.
ולקחה לעצמה רשות להגיד "לא", גם כשכולם עוד עושים.
תרגול קטן להיום:
פעם ביום, עצרי רגע לפני שאת מתחילה משהו –
ותשאלי:
“האם יש לי באמת כוח לזה?
או שאני פשוט נדבקת באנרגיה של מישהו אחר?”
ואם אין – זה לא כישלון.
זה ריפוי.
ואם משהו בזה נגע בך – אולי גם את כזו.
אולי המפה שלך מגלה לך דרך אחרת לנוע.
לא כמו כולם – אלא כמו את.
📖 את מוזמנת לבדוק איזה טיפוס את במחשבון ואילו מרכזים אנרגטיים מוגדרים אצלך.
🌀 להזמין בלופרינט אישי שמראה בדיוק מה מפעיל אותך
🎥 או להצטרף לקורס הדיגיטלי שיכניס לך בהירות, חמלה, והבנה חדשה של כל המערכת שלך
👉🏼 כל האפשרויות מחכות לך כאן באתר >>
"אני מרגישה הכל, אבל לא יודעת מה באמת שלי" - מרכז רגש לא מוגדר
על מרכז רגש לא מוגדר בעיצוב האנושי – מקרה מבחן, תובנות ותרגול
עדי (שם בדוי), ג׳נרטורית בת 35, נשואה ואמא, נראתה רגועה מבחוץ –
אבל בפנים היא חיה על סף התפוצצות.
“אני כל הזמן מרגישה רגשות של אחרים.
כשבן הזוג שלי מתוסכל, אני מרגישה כאילו אני אשמה.
כשיש מתיחות בעבודה – אני מתכווצת.”
ולא, זו לא "רגישות יתר".
זו מפת עיצוב אנושי עם מרכז רגש לא מוגדר –
מה שאומר שהיא לא מייצרת רגשות בעצמה, אלא קולטת ומגבירה את מה שמתחולל סביב.
רגש שלא שלך – לפעמים מרגיש אישי מדי
אצל עדי, כמו אצל רבים, זה יצר עומס נפשי עמוק.
כל תדר רגיש – מיד הופך לסערה פנימית.
כל מילה לא מדויקת – מרגישה כמו אשמה.
והופ, נוצרת התנהלות של ריצוי, התכווצות והימנעות - הרי לנו דפוס.
אבל כשהיא התחילה להבין שההצפה לא שלה,
ושיש לה בחירה אם להזדהות או לא – משהו נרגע.
היא התחילה לנשום. לקחת צעד אחורה.
לשאול את עצמה רגע לפני התגובה:
"האם הרגש הזה שלי, או של מישהו אחר?"
תרגול פשוט – הבחנה רגשית לעצמ.ך
עצמ.י עיניים ונסח.י את הרגש שאת מרגישה עכשיו
שאלי: מאיפה זה בא? האם זה שלי?
נשמי עמוק לתוך הלב – ודמייני מסננת אנרגטית
אמרי בלב: "אני פתוחה לחוש – אבל לא חייבת להחזיק. אני משחררת כל רגש שאינו שלי."
מותר לך לא לקחת הכל ללב. מותר לך להרגיש... אבל לא להיסחף.
אם גם את חיה עם מרכז רגש לא מוגדר,
יש בך חוכמה רגשית אינסופית, כל עוד תתני לעצמך רשות להרגיש מבלי להזדהות.
רוצה לגלות מה מגלה עלייך העיצוב האישי שלך?🔍 לחצי כאן לבדוק איזה טיפוס את - ואם המשולש הימני חיצוני שלך מוגדר או לא מוגדר בצבע - אין צבע? לא מוגדר. 📖 כאן להזמין בלופרינט אישי
🎥 או להעמיק בקורס הדיגיטלי שיפתח לך שערים לתודעה חדשה
👉🏼 הכל מחכה לך כאן באתר, בקצב שלך >>
לעבור אל המחשבון
להזמנת בלופרינט
למידע על הקורס
למה אנחנו מרגישים צורך להוכיח את עצמנו? מרכז אגו לא מוגדר בעיצוב האנושי
סיפור מקרה אמיתי (עם שם בדוי) על מרכז האגו הלא מוגדר בעיצוב האנושי
לפני כמה חודשים הגיע אליי לתהליך גבר חייכן בשם תומר (שם בדוי).
עצמאי, ג’נרטור, מצליח על הנייר – אבל בפנים? מותש.
הוא תיאר את התחושות שלו במילים שכל כך הרבה אנשים מרגישים:
“אני כל הזמן מרגיש שאני צריך להוכיח שאני מספיק. מספיק טוב. מספיק מצליח. מספיק ראוי לאהבה. אני נרשם לעוד קורס, מנסה לעמוד בכל יעד – אבל בסוף היום, אני פשוט מרוקן.”
כשפתחנו את מפת העיצוב האנושי שלו, ראינו משהו מאוד מובהק:
מרכז האגו שלו לא מוגדר.
מה זה אומר?
מרכז האגו בעיצוב האנושי אחראי על ערך עצמי, כוח רצון, מחויבות ויכולת לעמוד על שלנו.
כשמרכז זה לא מוגדר, האדם לא מחזיק בכוח רצון קבוע או בערך עצמי יציב משל עצמו – אלא פתוח לתדרים מהסביבה. הוא קולט ומגביר את האנרגיה של אחרים, מבלי יכולת לסנן תמיד מה שייך לו ומה לא.
וזה בדיוק מה שתומר הרגיש.
הוא קלט בלי סוף את הציפיות, הדרישות והלחץ להצליח – והפנים אותן כאילו הן שלו.
הוא התחייב לדברים שלא באמת רצה, פעל מתוך הצורך "לשדר חוזק", ובלי לשים לב – נשחק.
לא כי הוא חלש. להפך – כי הוא כל כך ניסה להיות חזק.
ואז... הגיע השחרור
כשתומר הבין שהוא לא צריך להוכיח כלום, משהו בתוכו נרגע.
הוא התחיל לבדוק כל התחייבות מחדש.
לשאול: האם זה נובע מרצון פנימי? או מהצורך להיראות טוב?
והוא גילה שלפעמים – דווקא כשאנחנו מפסיקים להיאחז בערך שלנו, הוא מתייצב מעצמו.
במילים שלו: "הפסקתי להתאמץ כל כך. זה מוזר, אבל מאז יש לי יותר כוח רצון, לא פחות. כאילו כשהפסקתי להיאבק – התעוררה בי איזו שלווה פנימית, והיא זו שמובילה אותי."
אם גם לך יש מרכז אגו לא מוגדר...
את לא צריכה להוכיח שאת טובה.
אתה לא חייב להיות תמיד עם מילה חזקה, או להעמיס על עצמך כדי להרגיש שייך.
הערך שלכם לא תלוי בתוצאה, בהישג או בכמה אתם נותנים.
הוא פשוט קיים. אתם פשוט ראויים.
🌿
רוצה לגלות מה העיצוב שלך מגלה עלייך? למחשבון העיצוב האנושי שלך פשוט ללחוץ כאן!
רוצה להעמיק לגבי העיצוב שלך? אפשר להתחיל בבלופרינט אישי, ואם בחרת להפוך חיבור עמוק למקצוע - אז הנה בקורס, ואם הגעת לכאן ופשוט מתחשק לך לדעת עוד, אז אפשר להמשיך לשוטט באתר ולנשום לתוך התזכורות שהנשמה שלך חיכתה לשמוע.
אני כאן, מיכל הלל חונן.